
הסוף
קסטלו דלי סקיאבי ("טירת העבדים") — פיומפרדו די סיצ׳יליה
רכוש פרטי — רואים מבחוץ חלק מהמבנים כאן פרטיים וגרים בהם אנשים. מסתכלים רק מהמרחב הציבורי, ונכנסים רק ברשות או בשעות הביקור, אם יש כאלה.
בסרט
שנים אחר כך. מייקל, זקן ובודד, יושב על כיסא בחצר הווילה של דון טומאזינו, אותה חצר מהסרט הראשון. הוא נזכר בריקודים עם שלוש הנשים שאהב, מרי, אפולוניה וקיי, ואז נשמט מהכיסא ומת. כלב משוטט בחצר. הטרילוגיה נגמרת במקום שבו התחילה הטרגדיה הסיציליאנית שלו.
המקום היום
וילה בארוקית מהמאה ה-18 בין הפרדסים, קרוב לים. מעל השער מאבן לבה יש ראש של סרסני, ועל הגג לוג׳יה ובה שני פסלים של "טורקים". מכאן האגדה על שם המקום, שלפי ויקיפדיה האיטלקית נולדה בכלל בראיון בעיתון ב-1922. הווילה בבעלות פרטית, וביקור אפשרי רק בתיאום מראש. ב-2022 היא הופיעה גם בעונה השנייה של "הלוטוס הלבן".
הידעתם? בגרסה המחודשת של קופולה מ-2020, "הסנדק, קודה: מותו של מייקל קורליאונה", הוא הוריד את הנפילה מהכיסא. הסרט נגמר שם בכתובית על משמעות הברכה הסיציליאנית "מאה שנה".
צולם כאן גם
מקורות: movie-locations · Wikipedia EN
